<h1>ספר האסופות סימן ט'</h1>
<h2>דף ט.</h2>
תשובה על אחד ששחט טלה והלך לו, ובחזירתו מצא את הריאה, שהוציאוה לחוץ ולא היתה נבדקת. ולא נודע מי הוציאוה, אם גוי אם כנען אם ישראל. ושאל לאחד ואמר לו בדוק את הריאה אם לא תמצא בה שום ריעותא מותרת מהלכה זו [ט' ע"א] בהמה בחייה בחזקת איסור אבר מן החי עומדת עד שיוודע לך במה שנשחטה. נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיוודע לך במה נטרפה. אבל דעתי נוטה מה שהורה אותו חבר לעצמו הורה. דהאי דקאמר רב הונא שהיא בחזקת היתר היינו מי"ח טריפות דלא שכיחא אבל בריאה צריך למיבדק בעודה בבהמה קודם נפיחה כדאמרינן [מ"ז ע"ב] קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינה קרום, ואי סרוכה בדופן ולית ריעותא בדופן טריפה, והיאך אפשר להורות דבסירכי דריאה נמי הויא בחזקת היתר, אלא ודאי בסירכי דריאה צריך למבדק קודם הוצאתה, משום דידא דטבחי ממשמשי בה, כד מפיק לה ומנתחי לה סירכי דקיקי ולא ידע. ועוד משום דהוי איסורא דשכיח וכי לא בדק הוי ספק איסורא דאורייתא דכתיב [ויקרא י"א] בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו י"ח טריפות וספיקא דאורייתא לחומרא.
<h2>דף י.</h2>
ואם נאבד הסכין לאחר שחיטה ולא נבדק כשרה, דהעמידו בחזקת בדוק ואי לא בדק הסימנין טריפה.
<h2>דף יב.</h2>
תשובה על אחד ששחט טלה והלך לו, ובחזירתו מצא את הריאה, שהוציאוה לחוץ ולא היתה נבדקת. ולא נודע מי הוציאוה, אם גוי אם כנען אם ישראל. ושאל לאחד ואמר לו בדוק את הריאה אם לא תמצא בה שום ריעותא מותרת מהלכה זו [ט' ע"א] בהמה בחייה בחזקת איסור אבר מן החי עומדת עד שיוודע לך במה שנשחטה. נשחטה הרי היא בחזקת היתר עד שיוודע לך במה נטרפה. אבל דעתי נוטה מה שהורה אותו חבר לעצמו הורה. דהאי דקאמר רב הונא שהיא בחזקת היתר היינו מי"ח טריפות דלא שכיחא אבל בריאה צריך למיבדק בעודה בבהמה קודם נפיחה כדאמרינן [מ"ז ע"ב] קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינה קרום, ואי סרוכה בדופן ולית ריעותא בדופן טריפה, והיאך אפשר להורות דבסירכי דריאה נמי הויא בחזקת היתר, אלא ודאי בסירכי דריאה צריך למבדק קודם הוצאתה, משום דידא דטבחי ממשמשי בה, כד מפיק לה ומנתחי לה סירכי דקיקי ולא ידע. ועוד משום דהוי איסורא דשכיח וכי לא בדק הוי ספק איסורא דאורייתא דכתיב [ויקרא י"א] בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו י"ח טריפות וספיקא דאורייתא לחומרא.
<h2>דף מו:</h2>
מצאתי בשכל טוב שאין צריך לפרר שתי האונות בסכין כשהן דבוקות, אלא ינפח הריאה אם יצא הרוח טריפה ואם לאו כשרה.
<h2>דף קיג.</h2>
תשובת רבי' שלמה שהשיב למקומות שנוהגין שם שטבחי הגוים נועצין סכין להוציא דם הלב בעוד שבהמה מפרכסת ויש בה חיות כדי לקרב מיתתה. דבר זה איסור גדול הוא ואסור לאכול הימנה משני טעמים. חדא דא' שמואל השובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה הרי זה גוזל וכו' וסוף גמרא קאי בתיקו וקיימא לן כל תיקו דאיסורא לחומרא ועוד טעם אחר שמא יפרק הסרכות בחדוד הסכין ויבא לידי איסור גדול.
